האמת של האובייקט היא סך הבחירות שנעשות כדי לייצג אותו. אפשר לראות את הכנת התבנית והיציקה, כפעולה מקבילה לפעולת הצילום – רישום נגטיב על הפילם והדפסה שלו על נייר. שני התהליכים מתחזים לאמת, ובה בעת נתונים למניפולציה – יש דרכים רבות בהן הצילום לא מייצג את האובייקט – בשטיחות שלו, בחלקים שאינם נראים, באופן ההעמדה. באופן דומה, יש דרכים רבות בהן האובייקט עובר מניפולציה בדרך ליציקת ההעתק היצוק שלו – החלטות רבות שנוגעות לאופן הכנת התבנית, החללים שבתוך האובייקט, כיוון היציקה ועוד. גם התוצר הצילומי וגם הפיסולי נתונים לתהליכי עיבוד – לפני הצילום/תבנית, במהלך התהליך, וגם האובייקט שהוא תוצר התהליך עוד ניתן לעיבוד.
הצילום - רישום האור, נוצר על ידי שכבות של טכנולוגיה מבנה המצלמה, העדשות, טכנולוגיות החיישן, דחיסת קבצים, מסכים או ניירות שמציגים אותו. כדי להגיע לדימוי הסופי, אני משתמשת בפונקציות אוטומטיות של פוטושופ לחיבור תמונות, ובעריכה ידנית. גם באמצעים אלו הדימוי משתבש ומאבד עוד מהאמת שבו.
בדוגמה של קיר הבטון שכאן, שמשמשת כשכבה באחד הדימויים המורכבים, הדימוי נוצר מחיבור של הרבה דימויים בודדים, ואופן הצילום והחיבור יצר מראה מעוגל לקיר הישר.
בדימוי השני, הרחבתי את הדימוי עם עוד חריצי בטון, באופן שקשה לזהות את ההתערבות.
Comments