"מה היא באמת העיר מתחת למעטה העמוס הזה של אותות וסימנים, מה יש בה ומה היא מסתירה, הרי שהאדם יוצא מתמרה מבלי לדעת זאת. בחוץ משתרעת האדמה הריקה עד קצה האופק, הרקיע נפרש ובוֹ נודדים עננים לבושי־הצורה שהמקרה והרוח מעניקים להם, וכבר מזהה האדם הקשוב דמויות: ספינת־מפרש, יד, פיל…" (קאלווינו, 1984, עמ' 14)
העיר ושוליה הם מקום עתיר סימנים, מכוונים ולא מכוונים. גדר שבורה, צעצוע דרוס, אדן חלון, הם סימנים לנוכחות אנושית, שנוכחת גם בהעדרה, ולתרבות האנושית שמעצבת את המקום, יחד עם כוחות הטבע שמבלים אותו. גם היכן שאין סימני תרבות, אנחנו מוצאים סימנים, בצורת הענן, בהתקמרות החול ברוח, בשבירת אור השמש – שהופכים עבורנו לאות – ליום טוב, למצב כדור הארץ – למה שאנחנו רוצים ובוחרים.
כמה מהעבודות הקודמות שלי היו קשורות למקום ולחקר צילומי שלו. צילמתי באופן מתמשך בשכונה שאני גרה בה, בכביש 531 שנבנה בשולי רעננה, ובמקומות כמו חניונים וקניונים ומבני בתי קברות חדשים שנבנים. בכל אחד מהם אופי העבודה היה קצת שונה.
コメント